ההבטחות השבורות של טיילת המנגרובים של פנאג'י: סיפור של הזנחה וריקבון

• הלוח עץ בדרכי המנגרובים בפנjim, שהושק בשנת 2018, נמצא במצב רע, משקף שאיפות מוז neglect.
• במקור נועד להדגיש את המשמעות האקולוגית ולספק מפלט, אך כיום הוא מתמודד עם ריחוק ושימוש לא חוקי לכאורה.
• המשטח היה אמור להיות אטרקציה אקולוגית ייחודית, אחת משתי כאלה בהודו, אך כיום הוא מזכיר תשתית לא בשימוש.
• חוסר תחזוקה ופיקוח שאר המדריך עזוב, עם מחסומים שבורים וחוסר אבטחה שמחמירים את מצבו.
• למרות שהוזכרה על ידי NITI Aayog כדגם לפיתוח בר קיימא, ההבטחות לשיפור לא מהות.
• הנסיגה של הלוח עץ מדגימה את הצורך בטיפוח מתמשך כדי להפוך חזונות גדולים להצלחות ארוכות טווח.

בתוך הרחובות הציוריים של פנjim, פרויקט שהיה לפני כן אמיץ נמצא כעת בחורבות, מייצג סיפור של חזונות גדולים שהפכו למציאות מאוכזבת. הלוח עץ בדרכי המנגרובים, שהושק עם רעש בשנה 2018 כמאמץTransformative, היה אמור להדגיש את המשמעות האקולוגית של נחל Rua de Ourem ולהציע לתושבי העיר מפלט טבעי שקט. היום, עם זאת, הוא עומד בשתיקה מפחידה, לוחות העץ שלו סדוקים ומחסומים התפרקו, עדות להזנחה.

המדרכה, שתוכננה להיות מקלט לאוהבי ציפורים ושגריר אקולוגי במובן מסוים, הפכה במהרה לאחת משתי מבנים כאלה בלבד בהודו. אך היום, היא מזכירה את הבטחה שנשכחה, צל של הרנסנס העירוני שהייתה אמורה להיות. העץ הסדוק של הלוח עץ עומד שם, ובולע את מי שמעז לעבור בו בזהירות. גדרות שבורות מאפשרות גישה חופשית, והופכות את המרחב המוגן הזה לאתר שלכאורה יש בו פעילויות לא חוקיות.

מבקרים היום מקפצים על חורבות, בקבוקי משקה שהושלו משקפים חלומות שבורים של תיירות אקולוגית. פעם, שומרים פטרלו באזור זה, אחראים לשמור על טהרתו. כיום, היעדרם מהדהד חזק יותר מרחשי העלים. האשמות על חוסר ידע מנהלי מחמירות את ההזנחה, כאשר הרשויות המקומיות לא התייחסו למצב ההרסני בפומבי או נקטו בצעדים מתקנים.

על רקע חורבות אלה שוכבת טוויסט אירוני—NITI Aayog שיבח פעם את הפרויקט הזה כאבן פינה של פיתוח בר קיימא בסקירה שלו לשנת 2020. בינתיים, ההבטחות לשדרוג המדרכה בתכנית הרחבה בהיקף של 4.2 לקרו לא מומשו, כאשר דיונים על כך רק התעוררו כמו לחישות של כוונה מהעבר.

הלקח החקוק בלוחות העץ הנטושים של הלוח עץ הוא ברור—חזונות גדולים מצריכים פרגמטיזם וטיפול מתמשך כדי לשגשג, פן יהפכו לנקודות שוליים בסיפורי עירוניים. כאשר אבק המדרכה שוקע על פנjim, הוא מהווה תזכורת חדה: שאיפה, ללא מחויבות מתמשכת, לרוב מובילה לנסיגה.

חלום נשכח: מה קרה לפלא האקולוגי של פנjim?

מבוא

סיפור הלוח עץ בדרכי המנגרובים בפנjim הוא דוגמה מדהימה לכך שכאשר חזונות גדולים מועזבים, הם יכולים להפוך לשאריות רדומות של חלומות נשכחים. הושק בשנת 2018 עם תקוות גדולות, הפרויקט שחגג פעם נמצא כעת במצב רע ושימוש נרחב. להלן, נתחיל לחקור את הגורמים שמובילים לנסיגה שלו, את ההזדמנויות שהוחמצו ואת השיעורים שהוא משאיר אחריו.

הבנת הנפילה של הלוח

1. תחזוקה מוזנחת: לוחות העץ של הלוח סדוקים ומציבים סיכונים בטיחותיים, בעוד גדרות שבורות ומחסומים שהתפרקו מצביעים על שנים של הזנחה. פער זה מדגיש את התפקיד הקריטי של תחזוקה מתמשכת והשגחה בכל פרויקט תשתית ציבורית.

2. כישלון להתייחס לונדליזם ולפעילויות לא חוקיות: עם כך שהאבטחה כבר לא הוכנה, האזור ככל הנראה הפך למוקד לפעילויות בלתי חוקיות. זה מדגיש את החשיבות של ניטור מתמשך ואכיפת החוק בשמירה על מרחבים ציבוריים.

3. חוסר תנועה בברוקרטיה: דיווחים מצביעים על כך שהרשויות המקומיות לא נקטו בצעדים פעילים כדי להתמודד עם בעיות אלו או לפעול על תכנית הרחבה הקודמת של 4.2 לקרו. מכשולים בירוקרטיים וחוסר רצון פוליטי יכולים לעכב פרויקטים שהיו יכולים להיות promosing.

4. אובדן סביבתי: יועד במקור להדגיש ערך אקולוגי ולעזור לאוהבי ציפורים, התדרדרות הלוח מדכאת את הפוטנציאל הסביבתי שלו, נכשל בעידוד מבקרים או קידום תיירות אקולוגית ביעילות.

מקרי שימוש בעולם האמיתי ותובנות

– פוטנציאל תיירות שלא מומש: אטרקציות כאלה צריכות להיות מועילות כחלקים עיקריים בתיירות אקולוגית, למשוך לא רק תיירים המתעניינים באקולוגיה אלא גם לחנך את הציבור הרחב על שמירה על הסביבה.

– הזדמנויות חינוכיות שהוחמצו: בתי ספר וקבוצות סביבתיות היו יכולים להשתמש בלוח ככלי חינוכי ללמוד על מערכות אקולוגיות של מנגרובים ואסטרטגיות שמירה.

– הזדמנויות רגנרציה: שיקום הלוח יכול לעודד חידוש עירוני ולקדם תיירות ברת קיימא, אך זה מצריך תכנית ברורה ופרקטית מהרשויות המקומיות.

לקחים שנלמדו והמלצות

1. תכנון ופיקוח בר קיימא: פרויקטים אינטרנטיים מסוג זה חייבים לשלב תוכניות תחזוקה ארוכות טווח באסטרטגיה הפיננסית והאופרטיבית שלהם מיום ההתארגנות.

2. מעורבות קהילתית: מעורבות קהילות מקומיות בתפקידים של שימור, אולי באמצעות קבוצות צופים אזרחיים או יוזמות תחזוקה בהתנדבות, כדי לעודד תחושת בעלות ואחריות.

3. ביקורות ודיווחים סדירים: ליישם סקרים תקופתיים ואמצעי אחריות כדי להבטיח שהפרויקטים הללו נותרים במצב טוב ומוגנים מפני ונדליזם.

4. שימוש בטכנולוגיה: להשתמש בטכנולוגיה כמו חיישנים או מעקב כדי לנטר את מצב הלוח ולעכב פעילויות בלתי חוקיות.

סיכום

הנסיגה של הלוח בפנjim משמשת כהזדמנות אזהרה: שאיפה שאינה מלווה במאמץ מתמשך ובניהול פרגמטי יכולה להוביל להרס מוקדם. התחדשות ותחזוקה של חזונים כאלה דורשת מאמצים משותפים, מדיניות ברורה ומחויבות לקהילה שהיא משרתת.

טיפים מהירים לניהול פרויקטים בר קיימא

– תכננו לשמירה ארוכת טווח והוסיפו את עלויות התחזוקה בתקציב.
– נצלו את התמיכה של הקהילה המקומית כדי להגן ולתחזק נכסים ציבוריים.
– ארגנו מחדש את המטרות של הפרויקט כדי להתאים בעדכונים לצרכים והזדמנויות משתנים.
– השתמש בטכנולוגיה היכן שניתן לשפר את המעקב והאבטחה.

למידע נוסף על תיירות אקולוגית ופיתוח בר קיימא, בקרו ב-NITI Aayog.