- המשמער של מנגרובים בפנאג'י, שבשנת 2018 חגגו אותו כניצחון אדריכלי ומרכז חינוכי אקולוגי, נמצא כיום במצב של הרס חמור, המצביע על הזנחה עירונית.
- נבנה בשנת 2018, המשמער היה ברוחב של 1,100 מטרים רבועים, והציע טיילת אקולוגית ייחודית בהודו, לצד אחת באיי אנדמן וניקובר.
- בתחילה נועד כארח מנוח וחלל לימוד על מערכות אקולוגיות של מנגרובים וציפורים נודדות, המשמער כיום סובל מחלוקי עץ שבורים והשחתה.
- נטוש מאז 2021, הוא הפך למוקד לפעילויות לא חוקיות, מה שמעורר חששות לגבי הבטיחות בקרב המקומיים ומבקרי הספרייה.
- למרות שזכה לתשומת לב בביקורת של NITI Aayog בשנת 2020 על פיתוח בר קיימא, תוכניות ההרחבה השאפתניות נותרו לא ממומשות בגלל אפתיה.
- המצב משמש כאגדה הזהרה על החשיבות של שמירה על תשתיות עירוניות והחזקת הרשויות אחראיות על ההבטחות שניתנו.
מתחת לענפי המנגרובים הנעים לאורך נחל רואו דו אורם בפנאג'י שוכנים השאריות של חלום שהתממש לרעה. המשמער, שהוכרז כניצחון אדריכלי כאשר הוצג בשנת 2018, כיום מזכיר רוח רפאים מוזרה של עיצובו הקודם. מה שהיה פעם שער לשלווה של הטבע עבור תושבי העיר—סמל לשינוי עירוני שאפתני של פנאג'י—הפך כיום למסלול לולייני שמלא בסכנות, כי לוחות העץ נשברים מתחת לעומס הזמן והזלזול.
המשמער לא היה יצירה רגילה. הוא כלל 1,100 מטרים רבועים, והיה אחד משני טיילות אקולוגיות כאלו בהודו, כאשר השני נמצא באיי אנדמן וניקובר. מטרתו לא הייתה רק אסתטית; הוא שימש כאובייקט חינוכי חשוב על הריקוד המורכב של מערכות אקולוגיות של מנגרובים, פריסקופ לחיים המרגשים של מיני ציפורים נודדות, וגשר פיזי למקום מקלט הרחק מההמולה העירונית.
כיום, המשמער מספר סיפור שונה. מוכתם על ידי גשמים והזנחה, גדולתו נעלמה והפכה לקצוות משוננים ומחסומים מתמוטטים. האוויר כבד ממנו ניחוח של בקבוקי אלכוהול נטושים וריקבון, ונקודת הכניסה שהייתה פעם שמורה, סגורה מאז 2021, כבר לא מהווה מחסום. מעברים זמניים מזמינים מגוון של אורחים לא רצויים, יוצרי צללים של פעילויות בלתי חוקיות ברחבי השטחים הלא מפוקחים של המהלך.
נוסעים מדברים בקולות נמוכים על עסקאות חשודות מתחת למסך המנגרובים. קבועים מהספרייה המרכזית במדינת גואה מתלוננים על הכלא שהפך ממקלט לחשדות, המקלט העמוס עטוף כעת בחרדות. כפי שמזכיר מבוגר מקומי, הזנחת האזור היא לא רק פיזית אלא מוסרית—מעוררת שאלות על אחריות במקרה של פציעות או גרוע מזה שיכולות להתרחש בגבולות הזנוחים הללו.
ועדיין, אירוניה כואבת רוקמת את הסיפור הזה. בימים הראשונים שלו, הפרויקט זכה לזרקור בביקורת של NITI Aayog על פיתוח בר קיימא בשנת 2020, מודל לחקות ברחבי נוף עירוני בהודו. תוכניות גרנדיוזיות, הרחבה שאפתנית של 4.2 קרור רופי שקיוותה ליצור קשרים פוטנציאליים עם המזח של סנטה מוניקה, מאז דעכו לרחשושים.
הבטחת החדשנות פגשה את טרף האפתיה. מאבטחים שפעם פיקחו על דרכיו הוסרו, משימותיהם נלקחו ממנו כמו שהובטח לפנאג'י. אלה שאחראים מצביעים על הצלחות במקומות אחרים, כביכול עיוורים לעוצמות הבקשות למשא ומתן על תשומת הלב, הדים של אחריות שנזנחה.
משמער המנגרובים של פנאג'י חי כלקח—של חזונות שנוצצים לרגע לפני שמדרדרים לעצב. הוא לא רומז רק על כישלון אלא מהווה קריאה ברורה לפעולה. יושרת עיר אינה מוגדרת על ידי שואיפותיה אלא על ידי מחויבותה לשמור עליהן. כאשר המשמער עומד, כך גם צריכות ההחלטות שלנו להחיות את מה שבנינו, אחרת נצעד על אותה דרך של הזנחה, ינודן על ידי הבטחות נשכחות בצל של חלומות עירוניים שלנו.
הנפלא הנשכח: גילוי האתגרים המוסתרים של משמער המנגרובים של פנאג'י
יצירת מופת מבנית שהפכה לרוקן מזוהם
המשמער לאורך נחל רואו דו אורם בפנאג'י, שהוכנס לעיתים קרובות כסימן להתחדשות עירונית, שוכב כיום בהזנחה. הפלא האדריכלי הזה היה יותר מניצחון אסתטי; הוא נועד לחנך מבקרים על מערכות האקולוגיות העדינות של מנגרובים ולשמש כמקלט מהכאוס העירוני. למרות ההבטחה הראשונית, המשמער מציע כיום נוף של ריקבון, עם לוחות שבורים ומחסומים מתמוטטים.
הבנת החשיבות של משמער המנגרובים
המשמער בפנאג'י היה ייחודי בהודו, מותאם רק לבנייה דומה באיי אנדמן וניקובר. הוא כלל 1,100 מטרים רבועים, ושיחק תפקיד חשוב בהציעי חינוך סביבתי והזדמנויות לצפייה בציפורים. מנגרובים הם קריטיים להגנה חופית, מונעים erosion ומשמשים כבית גידול למגוון של חיות בר. עם זאת, שימורם דורש תחזוקה מתמשכת ומודעות ציבורית.
גורמים המובילים לירידה
– הזנחה ואפתיה: עם הזמן, התחזוקה נפסקה, מה שמוביל למצב החרב הנוכחי. המשך של ביטחון וחוסר אחריות האיצו יותר את ירידת המצב.
– מזג האוויר ולבוש טבעי: המבנה מעץ סובל מהשפעות הגשמים והלחות, אתגרים נפוצים למתקנים חיצוניים באזורים חופיים.
– השפעה חברתית: חוסר פיקוח הפך את האזור למרכז לפעילויות בלתי חוקיות, פוגע במטרת המשמער.
תפקיד הרשויות והקהילה
בהתחלה הוכרז על ידי NITI Aayog על פוטנציאל הקיימות שלו, המצב הנוכחי של המשמער מעלה שאלות על מחויבות הרשויות לפרויקטים עירוניים. הייתה הצעת תוכנית הרחבה בתקציב של 4.2 קרור רופי לחבר את המשמער למזח של סנטה מוניקה, אך היא לא מומשה.
למידה מכישלון: צעדים קדימה
כדי לשחזר את המשמער ולמנוע נפילות דומות, יש לשקול מספר צעדים:
– תחזוקה סדירה: ייסוד בדיקות ותחזוקות סדירות עשויות למנוע הידרדרות.
– מעורבות קהילתית: שותפות תושבי האזור ואירוח אירועים חינוכיים קבועים עשויים לפתח אחריות קהילתית.
– שיפוטים נוספים: החזרת מאבטחים תסייע למנוע פעילויות לא חוקיות ולהחזיר את המוניטין של המשמער כמקלט של שקט.
תחזית שוק ומגמות תכנון עירוני
בעולם, מתכנני ערים מתמקדים יותר ויותר בפיתוח בר קיימא, מעדיפים פרויקטים המשלבים מרחבים ירוקים עם חיים עירוניים. המשמער של פנאג'י יכול לשאוף להיות דוגמה שוב על ידי אימוץ אסטרטגיות מוצלחות שנראו בערים אחרות.
יתרונות סביבתיים וכלכליים
שיקום של המשמער יכול לשפר את המשיכה התיירותית של פנאג'י, מציע יתרונות כלכליים לצד חינוך סביבתי. באחזקה נכונה, מרחבים ירוקים כאלה עשויים לשפר את איכות החיים, לספק הפחתת פחמן ולהגביר את המגוון הביולוגי.
סיכום: קריאה לפעולה
מצב משמער המנגרובים של פנאג'י מדגיש את הצורך במחויבות מתמשכת לפיתוח בר קיימא. כאשר ערים מתפתחות, כך צריכות גם האסטרטגיות שלהן לשמירה על פרויקטים ציבוריים. על ידי כיוונון מחדש על יתרונות אקולוגיים וקהילתיים, פנאג'י יכולה להפוך את אתגרי העיר שלה להזדמנויות לצמיחה ולמידה.
למידע נוסף על תכנון ופיתוח עירוניים, בקר באתר פיתוח בר-קיימא של האומות המאוחדות.